קצב בסולו גיטרה – הכי חשוב.

הי, מה קורא? 😊
מוכנים לגלות למה סולו טוב לא נמדד רק בתווים שאתם בוחרים, אלא במתי אתם מנגנים אותם!
היום נעסוק באחת התובנות הכי חשובות באלתור – קצב הוא מלודיה.

תנגנו תו אחד – אותו תו בדיוק – בשני מקומות שונים בתיבה, ותגלו ששמעתם שני דברים שונים לגמרי.

הסוד שהמוזיקאים הגדולים יודעים

B.B. King היה מסוגל לנגן תו אחד בודד ולעשותו כועס, שמח או עצוב. הכל, מאותו תו בדיוק. הסוד שלו לא היה איזה Note לבחור. הסוד היה מתי לנגן אותו.

הזמן שבו תו מתנגן הוא חלק מהמשמעות שלו, לא פחות מהגובה של הצליל עצמו. זו נקודה שקל לפספס כשמתמקדים רק בסולמות ובבחירת התווים הנכונים.

אותם תווים, גרוב שונה לגמרי

בואו נבחן את זה בפועל, מעל מהלך G – Em – C – D. ניקח ביטוי פשוט של שלושה תווים ונשמע אותו כשהוא מתחיל בדיוק על ה-Beat-פעמה הראשונה.

עכשיו נשמע את אותם שלושה תווים בדיוק – אבל מתחילים על השני, ולא על הראשון. הגרוב משתנה לגמרי, למרות שהתווים לא זזו בכלל.

זה ההוכחה הכי פשוטה לזה שקצב הוא מלודיה בפני עצמה.

שלוש עמדות קצביות לנסות

יש שלוש “אישיויות” קצביות מרכזיות שכדאי להכיר ולתרגל: על הביט (Downbeat) – תחושה יציבה.
בין הביטים (Upbeat) – תחושה קלילה, קופצת.
מאחורי הביט (Laid back) – תחושה כבדה,נגררת.. כמו נניח בבלוז.

אותו ביטוי בדיוק, מתנגן בשלוש תחושות קצב שונות – אופי שונה לגמרי. זה כלי שכדאי שיהיה לכם בארגז הכלים בכל סולו.

יש על זה שיעור בקורס גיטרת סולו יסודות 2 ←

הגרוב נוצר גם מלא לנגן

תנגנו פחות ותחשבו יותר על מתי. נסו לנגן תו אחד… לחכות… עוד אחד… לחכות…

תשמעו איך המהלך שבליווי – בכלל ממלא את השתיקות. זה בדיוק ההבדל בין לנגן עם המהלך לבין לנגן עליו.