Minor Pentatonic טריק על מהלך אקורדים | לידור לוי
הי, מה קורא? 😊
היום נדבר על משהו שכל גיטריסט שמנגן סולואים נתקל בו במוקדם או במאוחר – הרגע שבו הפנטטוני “מתחכך” עם האקורד.
אתם מנגנים פנטטוני מינור, נשמע טוב, ואז האקורד עובר לסוג אקורד מז׳ור – ופתאום משהו שונה. הבעיה היא לא הפנטטוני. הבעיה היא שאתם מנגנים סולם אחד על שני עולמות הרמוניים שונים.
המהלך שכולם מכירים – Im-IV
ניקח לדוגמה את Am → D – אחד המהלכים הכי שכיחים בחדרי חזרות ובג’אם סשנים. ג’ורג’ האריסון בנה את מרבית ה-vibe של My Sweet Lord עליו.
נדנדה בין שני אקורדים, אחד כהה ואחד מואר. Am כבד, D מואר. הסולו שלכם צריך – ויכול – לשקף את זה.
על האקורד Am, פנטטוני מינור A (A, C, D, E, G) יושב מצוין. כל תו מרגיש בבית. אבל ברגע שהאקורד עובר ל-D מייג’ור, ה-C שבפנטטוני מתחיל להתחכך – כי D מייג’ור אוהב #F, לא C.
שני פתרונות שימושיים
אפשרות ראשונה – לנחות על D. כשהאקורד עובר ל-D, כוונו את הביטוי שלכם לנחות על ה-D עצמו. זה ה-Root של האקורד – הכי יציב שיש.
אפשרות שנייה – לעבור לפנטטוני מייג’ור D (D, E, #F, A, B). ה-#F הוא התו שנותן לכם את הצבע המואר, ומאפשר לעבור בתגובה בין הפנטטוני המינורי לפנטטוני המייג’ורי בדיוק כשהאקורד מתחלף.
בואו לקורס התיאוריה שלי להבין הכל יסודי על צוואר הגיטרה: תיאוריה מעשית ←
הכלל הפשוט
זה לא מורכב. זה רק מודעות באיזה עולם הרמוני אתם נמצאים בכל רגע נתון, ולהגיב בהתאם.
פתחו backing track של Am → D. נסו לנגן פנטטוני מינור A על ה-Am, ולנחות על D כשהאקורד עובר. 10 דקות. ותרגישו את ההבדל.
אם אתם רוצים ללמוד את הדרך השיטתית לעשות את זה על כל מהלך שתפגשו – אני מחכה לכם באתר הקורסים.
זהו חברים וחברות: תשמיעו קול…
נהיה בקשר
לידור
לצפייה בערוץ יוטיוב ←
