בלוז סקייל – איך להשתמש ב-Blue Note נכון על 12-Bar Blues

הי, מה קורא? 😊
היום אנחנו נכנסים לעומק של אחד הכלים הכי מוכרים בעולם הבלוז – ובכל זאת, אחד שרוב הגיטריסטים לא באמת יודעים לנצל. מדברים על הבלוז סקייל – Blues Scale.

הפנטטוני הוא כמו תיבת כלים – אבל רוב הגיטריסטים משתמשים בו רק כמו פטיש אחד. יש שם עוד כלים, ואחד מהם הוא ה-Blue Note, שהוא בעצם כלי של תזמון ולא תו לנגן בו כל הזמן.

מה בעצם יש ב-Blues Scale

נתחיל מהבסיס. הבלוז סקייל בנוי על A מינור פנטטוני – A, C, D, E, G. עד כאן כלום חדש. עכשיו מוסיפים תו אחד: ה-Blue Note, שהוא ה-b5, ובמקרה שלנו זה Eb.

כך מקבלים את A בלוז סקייל: A, C, D, Eb, E, G. זה תו קטן, אבל הוא זה שנותן לסולם את הצבע והמתח שכולנו מזהים מיד כ”בלוז”.

יש על זה שיעור בקורס יסודות בלוז 1 ←

אותו תו, שלוש התנהגויות שונות

לקחתי מהלך פשוט – 12-bar blues ב-A: A7, D7, E7. שלושה אקורדים, שלוש תחושות שונות. והדבר המעניין הוא שה-Blue Note לא מתנהג אותו דבר על כל אחד מהם.

על ה-I, כלומר A7, ה-Eb הוא המתח הקלאסי שנוצר ונפתר – הדרך הכי טובה לנגן אותו היא לגלוש ממנו מיד ל-E. זה הגרוב הקלאסי שכולנו מכירים מהבלוז.

על ה-IV, כלומר D7, הסיפור כבר שונה. D7 מכיל בתוכו F# וה-Eb רחוק ממנו – אז נוצר דיסוננס חד יותר. זה המקום לשים אותו עם כוונה, כנקודת שיא, ולצאת ממנו מהר.

ועל ה-V, כלומר E7, זה הכי עדין. E7 מכיל G#, שהוא כמעט התמונה ההפוכה של ה-Eb. מותר לעבור דרכו, אבל אסור לגור שם.

רוצים להרחיב את הידע הקיים בבלוז? בואו לקורס ההמשך יסודות בלוז 2 ←

הכלל הפרקטי

אחרי כל ההסברים, הכלל שנשאר הוא פשוט: ה-Blue Note הוא תבלין, לא המנה. קצת Eb על A7 – זה טעם. הרבה Eb בכל מקום, בלי הבחנה בין האקורדים – זה נהיה רעש לבן, ומאבד את הכוח שלו.

יש על זה שיעור בקורס תיאוריה מעשית ←